לַהַב 1[תנ] <להב> הצַד החד והמבריק של סכּין או של חרב וכד', העשוּי מלוּח ארוך של מַתֶכת
לַהַב 2[עח] 1. מִשטָח שטוח רחב של דַחפּור או של מפַלסת שלג
2. החֵלֶק החד של מחליקיים המחליק על הקרח
3. כל אחת מכַּנפות המַדחף במָטוס או הרוטור בּמַסוק
אנגלית
לַהַב 3[עח] כלי צור שנחצב מגוש אבן, עשׂוּי נתז דק וצר שהיה בשימוש האדם מאז התקופה הפּלֵיאוליתית
אנגלית