מבודד פירוש

פירוש

דקדוק

אטימולוגיה

נרדפות וניגודים

חריזה

מְבוֹדֵד¹ [יב]

טעות \ הערה

מפריד על-ידי הרחקה מן השאָר, שָׂם לבַד (תן דעתך להבדל בין מבודֵד ובין מבַדֵד): להבדיל בין מים למים ולבודדם (מלשון התפילה)

לערך המלא >

פירוש

אטימולוגיה

נרדפות וניגודים

כל חומר שאינו מוליך חשמל. חומרים מבודדים משמשים להפרדת רכיבים אלקטרוניים, כדי למנוע מהזרם להגיע לאזורים לא רצויים. גומי, זכוכית, קרמיקה ופלסטיק הם מבודדים יעילים. השווה מוליך, מוליך־למחצה

אנגלית: insulator

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

אטימולוגיה

נרדפות וניגודים

חריזה

מְבוֹדָד [עח]

טעות \ הערה

1. מוּפרָד, מוּרחק, מוּבדל, מוּשָׂם לבד (תן דעתך להבדל בין מבודָד ובין מבוּדָד): החולה האנוּש בּודַד

2. (מקום) אין בקִרבָתו מקום יישוּב

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

אטימולוגיה

נרדפות וניגודים

חריזה

מבוּדָד, מְבֻדָּד [עח]

טעות \ הערה

1. (מָקור של חַשמַל) מוּגָן מפני מַגע ישיר על־ידי סֶרט בידוּד וכד'

2. מוּבדל, מוּגן ממגע עִם אחרים, מוּשָׂם לבַד (תן דעתך להבדל בין מבוּדד ובין מבודָד): החולה הַמבוּדָד שוכב בחדר נפרד

לערך המלא >

מבודד פירוש

מְבוֹדֵד¹ [יב]

מְבוֹדֵד² [עח]

מְבוֹדָד [עח]

מבוּדָד, מְבֻדָּד [עח]

דפדוף במילון

מבודד פירוש

מְבוֹדֵד1 [יב]

מְבוֹדֵד2 [עח]

מְבוֹדָד [עח]

מבוּדָד, מְבֻדָּד [עח]

דפדוף במילון

מְבוֹדֵד¹ [יב]

מְבוֹדֵד² [עח]