תוצאות עבור

מבותק

| (2)

תוצאות נוספות

מבוּתָק^{1, מְבֻתָּק [יב]}
<בתק> נחתך, משוּסע, נגזר - בעיקר מִפּגיעה של כּלי חַד, כגון סכּין או חֶרֶב

מבוּתָק^{2, מְבֻתָּק [עח]}
<בתק> גזוּר, חתוּך, משוּסע

מבוּתָק^{1, מְבֻתָּק [יב]} פירוש

פירוש

דקדוק

אטימולוגיה

נרדפות וניגודים

חריזה

מבוּתָק^{1, מְבֻתָּק [יב]}

טעות \ הערה

נחתך, משוּסע, נגזר - בעיקר מִפּגיעה של כּלי חַד, כגון סכּין או חֶרֶב: הַיום בּחַרבּו בּותָקָה (ספרות ימי הביניים) (כנראה, לפי צוּרַת הפעיל שמופיעה ביחזקאל טז 40)

לערך המלא >

מבוּתָק1, מְבֻתָּק [יב] פירוש

מבוּתָק1, מְבֻתָּק [יב]

דפדוף במילון

מבוּתָק^{1, מְבֻתָּק [יב]} פירוש

מבוּתָק^{1, מְבֻתָּק [יב]}