מוּכָן1 <כון> .1 [עח] נעשׂה בו הדָרוּש לִקרַאת ביצוּע או שימוּש, נערך ומזוּמן
מוּכָן2
<כון> .1 [תנ] ערוּך ומזוּמן (ל-) מצויד בכל הדרוש לפעולה ולשימוש מידיים, עושׂה את הדרוּש לקראת פּעוּלה והוא כּבָר יכול לבַצע אותה, כגון - מוּכן לבחינה; מוּכן לִקרָב; מוּכן לָצֵאת
מוּכָן2 פירוש
1. [תנ] ערוּך ומזוּמן (ל-) מצויד בכל הדרוש לפעולה ולשימוש מידיים, עושׂה את הדרוּש לקראת פּעוּלה והוא כּבָר יכול לבַצע אותה, כגון - מוּכן לבחינה; מוּכן לִקרָב; מוּכן לָצֵאת: סוס מוכן ליום מלחמה (משלי כא 31)
2. [עח] עשוי ומוגמר באופן המאפשר את מכירתו או את שימושו המידיים בלי תיקונים או במעט תיקונים: שמלת הכלה מוכנה, עליה רק ללבוש אותה בערב החתונה
3. [עח] מצוי, לא מקורי (תנו דעתכם להבדל בין מוּחָן לבין מוּכָן)
***
מוכן פרוש | מוכן פירוש | מוכן מילון | מוכן הגדרה מילונית | מוכן מילון עברי | מוכן מילון אנציקלופדי | מוכן אנציקלופדיה | מוכן תרגום
מוכן פירוש השם | מוכן פירוש המילה | מוכן משמעות המילה | מוכן ביטויים | מוכן דקדוק | מוכן לשון | מוכן ניבים | מוכן אטימולוגיה
מוכן מילים נרדפות | מוכן ניגודים | מוכן חריזה | מוכן חרוזים | מוכן צירופים | מוכן פתגמים | מוכן ניבים | מוכן תחביר
מוכן ביטויים | מוכן ציטוטים | מוכן ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה