מוֹפֵת פירוש

1. [תנ] אדם או פעולה המשמשים דוגמה לאחֵרים - בעיקר בתכוּנות נַעלות: מנהיג זה היה למופת בתכונותיו הטובות;

2. [תנ] נֵס, פלא: והרביתי את אֹתֹתי ואת מופתי בארץ מצרים (שמות ז, 3);

3. [יב] הוכָחה, ראיה;

4. [תנ] משל, דוּגמה: והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם (דברים כח, 46);

5. [תנ] מעשה על-טבעי המשמש לגויים ולישראל כהוכחה לגדולתו של אלוהים ולרצונו: ומשה ואהרן עשו את כל המֹפתים האלה לפני פרעה (שמות יא, 10);

6. [תנ] פעולה סמלית של הנביא להמחשת הדברים: כי ידַבֵּר... תנוּ לכם מופֵת (שמות ז, 9)
אנגלית: good example, miracle

***