מוֹרֶה1 [תנ]
(בּ- או את פּי) מַמרֶה, אינו מצַיֵית, מורד, פּורק עול
מוֹרֶה1 [תנ] פירוש
1. (בּ- או את פּי) מַמרֶה, אינו מצַיֵית, מורד, פּורק עול: "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ" (דברים כא, 18);
2. מורד העובר על המוסכמות החברתיות;
3. מסָרֵב, מתקומם: "צדיק הוא ה' כי פִיהוּ מָרִיתִי" (איכה א, 18)
אנגלית: disobeying
***
מורה פרוש | מורה פירוש | מורה מילון | מורה הגדרה מילונית | מורה מילון עברי | מורה מילון אנציקלופדי | מורה אנציקלופדיה | מורה תרגום
מורה פירוש השם | מורה פירוש המילה | מורה משמעות המילה | מורה ביטויים | מורה דקדוק | מורה לשון | מורה ניבים | מורה אטימולוגיה
מורה מילים נרדפות | מורה ניגודים | מורה חריזה | מורה חרוזים | מורה צירופים | מורה פתגמים | מורה ניבים | מורה תחביר
מורה ביטויים | מורה ציטוטים | מורה ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה