מוֹרָה2 [תנ]
מורָא, פַּחַד, יראת כבוד
מוֹרֶה1 [תנ] (בּ- או את פּי) מַמרֶה, אינו מצַיֵית, מורד, פּורק עול
מוֹרָה2 [תנ] פירוש
1. מורָא, פַּחַד, יראת כבוד: "שִׁיתָה ה' מוֹרָה לָהֶם" (תהילים א, 11);
2. רוע, מרירות, אכזבה: "וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה" (בראשית כו, 35);
3. מר, עצוּב, חמוּר: "רָאָה ה' אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד" (מלכים ב' יד, 26) (תנו דעתכם להבדל בין
מוֹרָא לבין מוֹרָה)
אנגלית: fear
***
מורה פרוש | מורה פירוש | מורה מילון | מורה הגדרה מילונית | מורה מילון עברי | מורה מילון אנציקלופדי | מורה אנציקלופדיה | מורה תרגום
מורה פירוש השם | מורה פירוש המילה | מורה משמעות המילה | מורה ביטויים | מורה דקדוק | מורה לשון | מורה ניבים | מורה אטימולוגיה
מורה מילים נרדפות | מורה ניגודים | מורה חריזה | מורה חרוזים | מורה צירופים | מורה פתגמים | מורה ניבים | מורה תחביר
מורה ביטויים | מורה ציטוטים | מורה ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה