מְחַמֵּשׁ2 [תנ]
<חמש>
מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק
מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק: "וחִמֵּש את ארץ מצרַיִם" (בראשית מא, 34). פירושיה האפשריים הם: א. מצַיֵיד (במזון, בנֶשֶק); או: ב. מחלק לחמישה חלקים; או: ג. מטיל מס החומֶש; או: ד. מזָרֵז
***
[פ'] <חמש>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך מחמש
מקור המילה מחמש (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך מחמש
לא נמצאה חריזה לערך מחמש
מחמש פרוש | מחמש פירוש | מחמש מילון | מחמש הגדרה מילונית | מחמש מילון עברי | מחמש מילון אנציקלופדי | מחמש אנציקלופדיה | מחמש תרגום
מחמש פירוש השם | מחמש פירוש המילה | מחמש משמעות המילה | מחמש ביטויים | מחמש דקדוק | מחמש לשון | מחמש ניבים | מחמש אטימולוגיה
מחמש מילים נרדפות | מחמש ניגודים | מחמש חריזה | מחמש חרוזים | מחמש צירופים | מחמש פתגמים | מחמש ניבים | מחמש תחביר
מחמש ביטויים | מחמש ציטוטים | מחמש ראשי תיבות