מְחַנֵּךְ1
<חנך> .1 [יב] מורה, מדריך, מקנה ערָכים, הרגלים וידיעות לעיצוּב האופי או להכשרה מִקצועית
מְחַנֵּךְ2 [עח] <חנך> .1 מי שעוסק בחינוּך ובהקניית ערכים
2. מי שמלַמֵד, מאַמֵן
מְחַנֵּךְ1 פירוש
1. [יב] מורה, מדריך, מקנה ערָכים, הרגלים וידיעות לעיצוּב האופי או להכשרה מִקצועית: מלמדי תינוקות... הן שמלמדים ומחנכין אותן בדרך טובה (רש"י בבא בתרא ח)
2. [תמ] מלַמֵד, מאַמֵן, מרגיל, מצביע על הדבר הנכון: איש חייב לחנך בנו במצוות (נזיר כט)
3. [תמ] חונֵך, עורך טקס חנוּכּה: מחנכין את הכוכין במועד (מועד קטן א, ו); הנהלת היישוב תחנך את האולם החדש בטקס מרשים
***
מחנך פרוש | מחנך פירוש | מחנך מילון | מחנך הגדרה מילונית | מחנך מילון עברי | מחנך מילון אנציקלופדי | מחנך אנציקלופדיה | מחנך תרגום
מחנך פירוש השם | מחנך פירוש המילה | מחנך משמעות המילה | מחנך ביטויים | מחנך דקדוק | מחנך לשון | מחנך ניבים | מחנך אטימולוגיה
מחנך מילים נרדפות | מחנך ניגודים | מחנך חריזה | מחנך חרוזים | מחנך צירופים | מחנך פתגמים | מחנך ניבים | מחנך תחביר
מחנך ביטויים | מחנך ציטוטים | מחנך ראשי תיבות