מיוּשָר, מְיֻשָּׁר
<ישר> .1 [תמ] (קַו וכד') נעשׂה יָשר, מוּסֶרֶת ממנו העקמוּמיוּת, נִשטח
מיוּשָר, מְיֻשָּׁר פירוש
1. [תמ] (קַו וכד') נעשׂה יָשר, מוּסֶרֶת ממנו העקמוּמיוּת, נִשטח: הנה עפלה לא יושרה נפשו בו (מגילה פשר חבקוק ז 14); הקרקע יושרה לסלילת כביש
2. [תנ] מוּתאם, מכוּוָן, מאוּזן: וקָלַע כרוּבים ותִמֹרות וּפטְרֵי צִצים וצִפה זהב מיֻשָר על המחקֶה (מלכים א' ו 35); כל התורה כולה, ראויה שתיכתב על פיך מכלל דמיושרין הן אצלו (דברי התורה) (מגילה יח, ב); המחשבה המיושרת (מורה נבוכים)
***
מיושר פרוש | מיושר פירוש | מיושר מילון | מיושר הגדרה מילונית | מיושר מילון עברי | מיושר מילון אנציקלופדי | מיושר אנציקלופדיה | מיושר תרגום
מיושר פירוש השם | מיושר פירוש המילה | מיושר משמעות המילה | מיושר ביטויים | מיושר דקדוק | מיושר לשון | מיושר ניבים | מיושר אטימולוגיה
מיושר מילים נרדפות | מיושר ניגודים | מיושר חריזה | מיושר חרוזים | מיושר צירופים | מיושר פתגמים | מיושר ניבים | מיושר תחביר
מיושר ביטויים | מיושר ציטוטים | מיושר ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה