מִי1 [תנ] .1 מילת שאלה בפי מי שרוצה לדעת זֵהוּת או שֵם של מישהו, כגון - מי אַתֶם?
מִי2[תנ]
בראש המשפט - כנושׂא
מִי3 [מש] הצליל השלישי בסולם הדיאטוני של שבעת הטונים, הבא אחרי 'רה'
אנגלית
מִי2[תנ] פירוש
כינוי סתמי לאדם להבּעת שאלה או תמיהה הבא על־פי־רוב במשפט שאלה בהוראות האלה:
1. בראש המשפט - כנושׂא: "מִי שָׂם פֶּה לָאדם" (שמות ד, 11)
2. אחרי שֵם או מילת-יחס - כמוּשׂא: "בַּת מִי אַתְּ" (בראשית כד, 23)
3. זה אשר, האיש ש-: "מי האיש החפץ חיים" (תהילים לד, 13)
4. האמנם?, האם?: "מִי יָקוּם יעקֹב" (עמוס ז, 2)
***
מי פרוש | מי פירוש | מי מילון | מי הגדרה מילונית | מי מילון עברי | מי מילון אנציקלופדי | מי אנציקלופדיה | מי תרגום
מי פירוש השם | מי פירוש המילה | מי משמעות המילה | מי ביטויים | מי דקדוק | מי לשון | מי ניבים | מי אטימולוגיה
מי מילים נרדפות | מי ניגודים | מי חריזה | מי חרוזים | מי צירופים | מי פתגמים | מי ניבים | מי תחביר
מי ביטויים | מי ציטוטים | מי ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה