מְכַבֵּד[תנ] נותן כָּבוד, מזמין לפעולה שיֵש בה משום כָּבוד, כגון עלייה לתורה
מַכְבֵּד
[תמ] ~מַטאטא~, מברשת עשויה זרדים קשים הקשורים יחד לידית ארוכה בדרך-כלל. משמש לטאטוא בחוץ
מַכְבֵּד פירוש
1. [תמ]
מַטאטא, מברשת עשויה זרדים קשים הקשורים יחד לידית ארוכה בדרך-כלל. משמש לטאטוא בחוץ: הכבידן כבמכבד (תנחומא מסעי יג) (ראו גם:
מַכבֶּדֶת);
2. [עח] תפרחת שהציר הראשי בה מסתעף לענפים נושאי פרחים;
3. [עח] Cladium; סוג צמחים רב-שנתיים ממשפחת הגמאיים. בני הסוג הם עשבים גבוהים בעלי קנה שורש ופריחה מרובת גבעולים
אנגלית: broom; sawgrass
***
מכבד פרוש | מכבד פירוש | מכבד מילון | מכבד הגדרה מילונית | מכבד מילון עברי | מכבד מילון אנציקלופדי | מכבד אנציקלופדיה | מכבד תרגום
מכבד פירוש השם | מכבד פירוש המילה | מכבד משמעות המילה | מכבד ביטויים | מכבד דקדוק | מכבד לשון | מכבד ניבים | מכבד אטימולוגיה
מכבד מילים נרדפות | מכבד ניגודים | מכבד חריזה | מכבד חרוזים | מכבד צירופים | מכבד פתגמים | מכבד ניבים | מכבד תחביר
מכבד ביטויים | מכבד ציטוטים | מכבד ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה