מֵנִיא [תנ]
שפּיע שלֹא לעשׂות, מונֵעַ, מעַכֵּב
מֵנִיא [תנ] פירוש
1.משפּיע שלֹא לעשׂות, מונֵעַ, מעַכֵּב: ואִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָה ביום שָמְעוֹ (במדבר, ל, 6), ולמה תניאון את לב בני ישראל מֵעבֹר אל הארץ (במדבר לב 7); ניסיתי להניא אותה מלעזוב את מקום עבודתה
2. מבַטֵל, מכשיל: ה' הֵפיר עצַת גוים, הניא מחשְבות עמים (תהילים לג 10); ויצאנו להדיחו (את האויב) ויצא אלוהים והניאו בעבורי (מלשון הפיוט) (תנו דעתכם להבדל בין מֵנִיא לבין מֵנִיעַ)
אנגלית: dissuade
***
מניא פרוש | מניא פירוש | מניא מילון | מניא הגדרה מילונית | מניא מילון עברי | מניא מילון אנציקלופדי | מניא אנציקלופדיה | מניא תרגום
מניא פירוש השם | מניא פירוש המילה | מניא משמעות המילה | מניא ביטויים | מניא דקדוק | מניא לשון | מניא ניבים | מניא אטימולוגיה
מניא מילים נרדפות | מניא ניגודים | מניא חריזה | מניא חרוזים | מניא צירופים | מניא פתגמים | מניא ניבים | מניא תחביר
מניא ביטויים | מניא ציטוטים | מניא ראשי תיבות