מֵצִיק1 [תנ]
(ל-) מַטריד, מַפריע מאוד, גורם כּאֵב או צַעַר, מֵעיק
מַצִיק <יצק> מַציג, כאמור בפסוק
מֵצִיק1 [תנ] פירוש
1. (ל-) מַטריד, מַפריע מאוד, גורם כּאֵב או צַעַר, מֵעיק: ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים (שופטים טז 16); הציקתני תשוקתי לאל חי (מלשון הפיוט); הילד מתלונן על כך שאחיו מציקים לו
אנגלית:annoying
2. מֵעיק, לוחץ:
במצור ובמצוק אשר יציק לךָ אויבֶךָ (דברים כח 55); שהראהו ארץ ישראל מיושבת על שלוותה וחזר והראהו מציקים לה (ספרי וזאת קמט); זדים הציקוני והגדילו עלי פיהם (מלשון הפיוט)
אנגלית: troublesome
***
מציק פרוש | מציק פירוש | מציק מילון | מציק הגדרה מילונית | מציק מילון עברי | מציק מילון אנציקלופדי | מציק אנציקלופדיה | מציק תרגום
מציק פירוש השם | מציק פירוש המילה | מציק משמעות המילה | מציק ביטויים | מציק דקדוק | מציק לשון | מציק ניבים | מציק אטימולוגיה
מציק מילים נרדפות | מציק ניגודים | מציק חריזה | מציק חרוזים | מציק צירופים | מציק פתגמים | מציק ניבים | מציק תחביר
מציק ביטויים | מציק ציטוטים | מציק ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה