1. (ל-) מַטריד, מַפריע מאוד, גורם כּאֵב או צַעַר, מֵעיק: ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים (שופטים טז 16); הציקתני תשוקתי לאל חי (מלשון הפיוט); הילד מתלונן על כך שאחיו מציקים לו
אנגלית:annoying
2. מֵעיק, לוחץ:
במצור ובמצוק אשר יציק לךָ אויבֶךָ (דברים כח 55); שהראהו ארץ ישראל מיושבת על שלוותה וחזר והראהו מציקים לה (ספרי וזאת קמט); זדים הציקוני והגדילו עלי פיהם (מלשון הפיוט)
אנגלית: troublesome
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה