1. [עח] מִבנֶה מבוּצר או מרתף בָּנוּי קירות רחבים להגָנה מפני הפצָצה: בהישמע אזעקה יש לרדת למקלטים; ריח עובש רב במקלט כי לא אוורר זמן רב ואף היו נגיעות של גללי עכברים
2. [עח] (מקום) מַחסֶה, מַחבוא: מקלט לנשים מוכות
3. [תנ] מָקום לִברוחַ אליו כּדֵי להימָלֵט מִסַכָּנה. מְקום מחסֶה אליו בורח ההורג בשגגה ונשאר לגור בו עד מותו של הכּוהן הגדול, כאמור בפסוק: "וְהָיו לָכֶם הערים למקלט מִגֹאֵל" (במדבר, לה, 15)
אנגלית: sanctuary