מרוּטָש, מְֻרטָּשׁ
תנ] משוּסע, נקרע לגזרים, מפולח, נמחץ (בידי האויב במלחמה)
מרוּטָש, מְֻרטָּשׁ פירוש
1.[תנ] משוּסע, נקרע לגזרים, מפולח, נמחץ (בידי האויב במלחמה): אֵם על בנים רטשה (הושע י 14); רוטשו פגריהם לאון קוֹבר (מגילת בני אור יא 1)
2. [עח] (תמוּנה, תצלום) עושׂים בו רֵטוּש, מתוּקָן בִּדיו מיוּחֶדת (עממי): התמונות רוטשו במעבדה
***
מרוטש פרוש | מרוטש פירוש | מרוטש מילון | מרוטש הגדרה מילונית | מרוטש מילון עברי | מרוטש מילון אנציקלופדי | מרוטש אנציקלופדיה | מרוטש תרגום
מרוטש פירוש השם | מרוטש פירוש המילה | מרוטש משמעות המילה | מרוטש ביטויים | מרוטש דקדוק | מרוטש לשון | מרוטש ניבים | מרוטש אטימולוגיה
מרוטש מילים נרדפות | מרוטש ניגודים | מרוטש חריזה | מרוטש חרוזים | מרוטש צירופים | מרוטש פתגמים | מרוטש ניבים | מרוטש תחביר
מרוטש ביטויים | מרוטש ציטוטים | מרוטש ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה