מרפרף פירוש

מְרַפְרֵף
[תמ] מנַענֵעַ בכנָפיו, פורח, מרחף, מפרכס

פירוש

מְרַפְרֵף

1. [תמ] מנַענֵעַ בכנָפיו, פורח, מרחף, מפרכס: כעוף הזה שהוא מרפרף בכנפיו (מדרש רבה בראשית ב); פרפר מרפרף בין הפרחים

2. [יב] מֵניד את עַפעפָּיו: הוא מרפרף באחד מאיבריו (רמב"ם טומאת מת א, ו)

3. [עח] (בּהשאלה) מִסתַכֵּל על-פני דברים כּתוּבים וכד' הִסתַכּלוּת כּללית, שִטחית ולא מַעמיקה: רפרפתי על הספר רק כדי לברר את הנושא שהוא דן בו; הוא רפרף במהירות על מאמר שעורר בו עניין
אנגלית: flutter

דקדוק למילה מרפרף

[פ'; מרַפרֶפֶת; רִפרֵף, ירַפרֵף, לרַפרֵף] <רפרף>

ביטויים עם המילה מרפרף

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך מרפרף

מקור המילה מרפרף (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך מרפרף

מילים נרדפות למילה מרפרף

מרַפרֵף (תוצאה דומה)
אַוורירי , דואֶה , טָס , מֵניד , מֵניעַ , מנַענֵעַ , מעופֵף , מפַרכֵּס , מפַרפֵּר , מרַחֵף , מִתנודֵד , מִתעופֵף , נָע , עָף , פּורֵחַ , קַליל , רוחֵף , רופֵף , שִטחי [שדה סמנטי: תעוּפה] | ניגודים: נוחֵת, עָמוק

חרוזים למילה מרפרף

גורֵף, היטָרֵף, הִצטָרֵף, הִתאַגרֵף, חורֵף, חֵירֵף, טורֵף, טֵירֵף, טָרֵף, יחרֵף, יטַלגרֵף, ייגָרֵף, ייטָרֵף, ייעָרֵף, יִיפָרֵף, ייצָרֵף, יישָׂרֵף, יצָרֵף, להיגָרֵף, להיטָרֵף, להיעָרֵף, להיצָרֵף, להישָׂרֵף, מְאַגְרֵף, מְגָרֵף, מְחָרֵף, מְטַלְגְרֵף, מְטָרֵף, מַטְרֵף, מִיטָרֵף, מִצְטָרֵף, מְצָרֵף, מַצְרֵף, מְרַפְרֵף, מִתְאַגְרֵף, עורֵף, פורֵף, צורֵף, שׂורֵף, תַצְרֵף, יְרַפְרֵף, ירַפרֵף, לרַפרֵף, רִפְרֵף, רִפרֵף