תוצאות עבור

מרצה

| (5)

תוצאות נוספות

האם התכוונת ל-

מורצה

מְרַצֶּה
[תנ] מפַיֵיס, עושֶׂה שלום עִם יָריב או מֵפיג את כעסו (על־ידי התנצלות או פּשָרה וכד')

מַרְצֶה¹
[תמ] נותן הַרצָאה, מסַפֵּר, מפָרֵט דברים

מַרְצֶה² [עח]
לֶקְטוֹר; מורה בָּאוּניבֶרסיטה

מְרֻצֶּה
ראה: מרוּצֶה

מֻרְצֶה
ראה: מורצֶה

מְרַצֶּה פירוש

פירוש

דקדוק

אטימולוגיה

נרדפות וניגודים

חריזה

מְרַצֶּה

טעות \ הערה

1. [תנ] מפַיֵיס, עושֶׂה שלום עִם יָריב או מֵפיג את כעסו (על־ידי התנצלות או פּשָרה וכד'): בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִים (איוב כ, 10); אל תרצה את חברך בשעת כעסו (אבות ד, יח)

2. [עח] גורם שביעות רצון, ממלא רצונו של מישהו

3. [עח] מסַלֵק, פּורֵעַ: עליך לרַצות את חובותיך; החוטא מרצה את עונשו בעבודת שירות

אנגלית: to satisfy, to please, to serve

לערך המלא >

מְרַצֶּה פירוש

מְרַצֶּה

דפדוף במילון