מִשְׁכָּן פירוש

1. [עח] בִּניָין למוסד מכובד, מבנה בעל חשיבות ציבורית, כגון הכנסת או הנשיאות

2. [תנ] אוהֶל, מקום מגוּרים של רועים: משכנות הרֹעים (שיר השירים א 8)

3. [תנ] מָעון, בֵּית מגוּרים, מָקום לשכּון בו: מה טֹבוּ אהליך יעקב, משכנֹתיך ישראל (במדבר כד 5); המִשפחה שבה למקום משכנה הקבוע

4. [תנ] במקרא התייחדה המילה משכן לציון אוהל מועד המקום ששכן בו ארון העדות

5. [יב] (בּהשאלה) בית קיבּוּל: והמוחַ משכן הכוחות הרוחניים (חובות הלבבות)
אנגלית: building with an official purpose

***