מְשַׁמֵּשׁ¹ פירוש

1. [תמ] ממַלֵא תפקיד מסוּיָם, מכַהֵן: הכוהנים ששימשו בבית חוניו (מנחות יג, י)

2. [תמ] (ל שם פעולה) מנוּצָל לתַכלית מסוּיֶמת

3. [תמ] (את) משָרֵת: אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על-מנת לקבל פרס (אבות א, ג); והלא לא נבראו אלא לשמשני (קידושין ד, יד)

4. [תמ] מועיל, מסַיֵיעַ: שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה (מידות א, ג)

5. [יב] (בּדִקדוּק) נוסף אל השורֶש לצִיוּן מסוּיָם: "לאטי" - הל' מן היסוד ואינה משמשת (רש"י בראשית לג 14); האות ה' משמשת כה' הידיעה
אנגלית: used; assist

***