תוצאות עבור

משעשע

| (5)

תוצאות נוספות

מְשַׁעשֵׁעַ^{1 [תנ]}
<שעשע> .1 (מִשׂחָק, צַעצוּעַ, מַחזֶה מצחיק) מהַנה, משַׂמֵחַ, מעַניֵין, מענג, גורם הנאה

מְשַׁעשֵׁעַ^{2 [יב]}
<שעשע> מהַנֶה, מעַנֵג, גורֵם הנָאה

מְשַׁעשֵׁעַ^{3 [עח]}
<שעשע> מי שמשַׂחֵק

מְשָׁעֳשָׁע
<ש עשע> מפוּנָק, כאמור בפסוק

מְשֻעשָע
ראה: משועשָע

מְשַׁעשֵׁעַ^{1 [תנ]} פירוש

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

חריזה

מְשַׁעשֵׁעַ^{1 [תנ]}

טעות \ הערה

1. (מִשׂחָק, צַעצוּעַ, מַחזֶה מצחיק) מהַנה, משַׂמֵחַ, מעַניֵין, מענג, גורם הנאה: תנחומיך ישעשעו נפשי (תהילים צד 19); אנִי תּוֹרָתְךָ שִעשָעְתִּי" (תהילים קיט, 70); ניחומיו מהרה ישעשעוני (מלשון הפיוט); הבדרן שיעשע את הקהל במשחקי מילים

2. משַׂחֵק, מִתעַנֵג: ושעשע יונק על חֻר פתן (ישעיה יא 8)

לערך המלא >

מְשַׁעשֵׁעַ1 [תנ] פירוש

מְשַׁעשֵׁעַ1 [תנ]

דפדוף במילון

מְשַׁעשֵׁעַ^{1 [תנ]} פירוש

מְשַׁעשֵׁעַ^{1 [תנ]}