1. (מִשׂחָק, צַעצוּעַ, מַחזֶה מצחיק) מהַנה, משַׂמֵחַ, מעַניֵין, מענג, גורם הנאה: תנחומיך ישעשעו נפשי (תהילים צד 19); אנִי תּוֹרָתְךָ שִעשָעְתִּי" (תהילים קיט, 70); ניחומיו מהרה ישעשעוני (מלשון הפיוט); הבדרן שיעשע את הקהל במשחקי מילים
2. משַׂחֵק, מִתעַנֵג: ושעשע יונק על חֻר פתן (ישעיה יא 8)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![מְשַׁעשֵׁעַ<sup>1 [תנ] </sup>](assets/images.lib/0_06472600_1621801434_1877349872.jpg)
טעות \ הערה