מַשְׁתִּין
[תנ] מפריש שֶתן
מַשְׁתִּין פירוש
1. [תנ] מפריש שֶתן: לא השאיר לו מַשתין בקיר (מלכים א' טז 11); לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים (עירובין י, ה); הכלב משתין ליד העץ
2. [יב] מעורר לָתֵת שֶתן: ברצותם למהרם (את הבהמות) או לעכב לחכרם או להשתינם (ספרות ימי הביניים) (ראו:
משַתן)
אנגלית: urinate
***
משתין פרוש | משתין פירוש | משתין מילון | משתין הגדרה מילונית | משתין מילון עברי | משתין מילון אנציקלופדי | משתין אנציקלופדיה | משתין תרגום
משתין פירוש השם | משתין פירוש המילה | משתין משמעות המילה | משתין ביטויים | משתין דקדוק | משתין לשון | משתין ניבים | משתין אטימולוגיה
משתין מילים נרדפות | משתין ניגודים | משתין חריזה | משתין חרוזים | משתין צירופים | משתין פתגמים | משתין ניבים | משתין תחביר
משתין ביטויים | משתין ציטוטים | משתין ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה