1. [תנ] מפסיק לִחיות, יוצאת נִשמתו, שאינו חי עוד, שאין בו רוּחַ חיים, חָלָל, נִפטָר: ויהי בצאת נפשה כי מֵתה (בראשית לה 18); סוף אדם למות (ברכות יז.); הקשיש מֵת בשׂיבה טובה
2. [תמ] עני (שחשוב כמת): ארבעה חשובין כמת: עני ומצורע וסומא ומי שאין לו בנים (נדרים סד:); והלוקח מן הפלֵטה מהו? - אמר להם: לא דיברה תורה במתים (מדרש רבה אסתר פתיחה) אנגלית: deceased, dead
מת פרוש | מת פירוש | מת מילון | מת הגדרה מילונית | מת מילון עברי | מת מילון אנציקלופדי | מת אנציקלופדיה | מת תרגום מת פירוש השם | מת פירוש המילה | מת משמעות המילה | מת ביטויים | מת דקדוק | מת לשון | מת ניבים | מת אטימולוגיה מת מילים נרדפות | מת ניגודים | מת חריזה | מת חרוזים | מת צירופים | מת פתגמים | מת ניבים | מת תחביר מת ביטויים | מת ציטוטים | מת ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה