תוצאות עבור

מתווכח

| (2)

האם התכוונת ל-

מִתווכֵּחַ, מִתְוַכֵּחַ^{1 [תנ]}
<וכח (יכח)> (עִם) משׂוחֵחַ עִם אַחֵר בַּעל דֵעה שונה בּכַוָונה לשַכנֵעַ אותו, מִתפַּלמֵס; נשפט עִם-

מִתווכֵּחַ, מִתְוַכֵּחַ² [יב]
<וכח (יכח)> מי שמתפלמס עם מישהו

מִתווכֵּחַ, מִתְוַכֵּחַ^{1 [תנ]} פירוש

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

מִתווכֵּחַ, מִתְוַכֵּחַ^{1 [תנ]}

טעות \ הערה

(עִם) משׂוחֵחַ עִם אַחֵר בַּעל דֵעה שונה בּכַוָונה לשַכנֵעַ אותו, מִתפַּלמֵס; נשפט עִם-: "כי ריב לה' עִם עמו ועִם ישראל יתוכח" (מיכה ו, 2); הסטודנט הִתווכֵּח בלהט עם המרצה
אנגלית: to argue, to debate

לערך המלא >

מִתווכֵּחַ, מִתְוַכֵּחַ1 [תנ] פירוש

מִתווכֵּחַ, מִתְוַכֵּחַ1 [תנ]

דפדוף במילון

מִתווכֵּחַ, מִתְוַכֵּחַ^{1 [תנ]} פירוש

מִתווכֵּחַ, מִתְוַכֵּחַ^{1 [תנ]}