נאמן פירוש

1. [תנ] ראוי לאמון, מהימן, אפשר להאמין בו או בדבריו, אדם שאפשר לסמוך עליו: בכל ביתי נֶאמָן הוא (במדבר יב 7); נֶאמָן עלי הדיין (עבודה זרה טז:); הוא נֶאמָן עלי ואני בוטח בו

2. [תנ] קַיָים, יציב, מבוּסס, מתמיד: ונֶאמַן ביתךָ וממלכתך עד עולם (שמואל ב' ז 16)

3. [תנ] נמצא שיש בו אמת, מתאים לעובדות או למקום, מתאמת: ויאָמנו דִבריכם ולא תמותו (בראשית מב 20); דבריו הוכחו ונאמנו

4. [עח] אינו מאכזב

5. [תנ] מתחנך, מטפלים בו: הוא נֶאמָן בידיים טובות
אנגלית: reliable, loyal; faithful

***

1. [תנ] שראוי לאֵמון: ואעידה לי עדים נֶאמָנים (ישעיהו ח 2); נֶאמָן התינוק לומר: כך אמר לי אבא (כתובות כה); הבטחה הנֶאמָנית (מלשון הפיוט)

2. [תנ] חזק מאוד: והפליא ה' את מכותך... מכות גדולות ונֶאמָנות (דברים כח 59); טוב למות מחיי שווא ונחות עולם מכאב נֶאמָן (בן סירא); ואדמֶה כי יהוסף נֶאמָניי עליו לבי נמנים נֶאמָנים (מלשון הפיוט)

3. [יב] מדוּיק: מראות נֶאמָנות (הכוזרי); הקשב לדבריו, מילותיו נֶאמָנות
אנגלית: trustworthy; powerful

***

1.[יב] מוּרשֶה, מיוּפֵּה כּוח, כגון - נֶאמן בית-דין, חבר הנֶאמָנים של המוסד

2. [עח] אדם או מוסד שהופקד בידם דבר חשוב לפיקוח: המסמכים הופקדו בידי נֶאמָן

3. אדם שבית משפט ממנה כדי לנהל רכושו של אחר שאינו מסוגל לנהל בעצמו את ענייניו, אם בגלל מצב נפשי, אם בגלל שכשרותו המשפטית נפסלה או מחמת סיבה אחרת. (להרחבה ראה מעות)

4. כל אדם או ארגון, שכספים או רכוש נמסרו להם בנאמנות, לתקופת זמן מסוימת, לשמירה ו/או לניהול, לטובת הבעלים שלהם. (להרחבה ראה מעות)
trustee, fiduciary

***