נוֹרְמָה [מש] ² פירוש

1. (בסטטיסטיקה) הממוצע בהתפלגות נורמלית: ערך המייצג בסיס להשוואה עם מקרים פרטיים. הנורמה מציינת את הנטייה המרכזית, ובדרך־ כלל סטיית תקן אחת או שתיים נחשבות לנורמה;

2. (בכלכלה) התפוקה ליחידת זמן או הזמן ליחידת תוצרת ברמת ביצוע מוגדרת: זו שווה בדרך־כלל לסף הפרמיה או ל-75 אחוזים מן הביצוע התקני;

3. (בייצור) שיעור מסויים של זמן הדרוש לביצוע של יחידת עבודה על ידי פועל בעל כושר גופני ומקצועיות מסויימים: העובד בקצב המאפשר הפקת מלוא התועלת מהמאמץ בלי שייגרם לו נזק פיסי. אם העובד מבצע יותר מהנורמה הוא מקבל תגמול בצורת פרמיה או בצורה אחרת כלשהי. זוהי צורת תגמול המשלבת חישובי שכר לפי זמן ושכר קבלני
אנגלית: norm

***