סִפְרוּת, סַפְרוּת פירוש

1. [עח] כּלַל היצירות הכּתוּבות: ספרות עברית; סִפרות ילדים; מורה לסִפרות

2. [יב] מלַאכתו שֶל הסופֵר: שהיה לו שכן סופר מהיר והיה מתפרנס משכר סִפרותו (חובות הלבבות); הסופר עזב את כל עיסוקיו והקדיש עצמו לספרות

3. [עח] כּלַל הפִּרסוּמים בּמִקצועַ מַדָעי או שימוּשי מסוּיָם: סִפרוּת מקצועית

4. [עח] רשימַת הספָרים והחיבּוּרים העוסקים בּנושֵׂא או בּמִקצועַ מסוּיָמים (בּלועזית: בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה): הסִפרוּת לַמחקר מופיעה בסוף הספר
אנגלית: literary; bibliography; literature

***