עוֹיֵן1
[תנ] מַבּיט בעיני שׂנאה
עוֹיֵן2 [עח] שיש בו עוינוּת; מאוּפיין על־ידי חוסר ידידוּת ואחווה
עוֹיֵן1 פירוש
1. [תנ] מַבּיט בעיני שׂנאה: ויהי שאול עויֵן את דוד (שמואל א' יח, 9); שמעון עויֵן עליו כל ימיו (פוסקים)
2. [יב] שׂונא: שוררי עויניי (רש"י תהילים ה, 9)
אנגלית: hostile, hate
***
עוין פרוש | עוין פירוש | עוין מילון | עוין הגדרה מילונית | עוין מילון עברי | עוין מילון אנציקלופדי | עוין אנציקלופדיה | עוין תרגום
עוין פירוש השם | עוין פירוש המילה | עוין משמעות המילה | עוין ביטויים | עוין דקדוק | עוין לשון | עוין ניבים | עוין אטימולוגיה
עוין מילים נרדפות | עוין ניגודים | עוין חריזה | עוין חרוזים | עוין צירופים | עוין פתגמים | עוין ניבים | עוין תחביר
עוין ביטויים | עוין ציטוטים | עוין ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה