עוֹיֵן2 [עח] שיש בו עוינוּת; מאוּפיין על־ידי חוסר ידידוּת ואחווה
עוּיַן
ראה: מעוּיָן
עוין פרוש | עוין פירוש | עוין מילון | עוין הגדרה מילונית | עוין מילון עברי | עוין מילון אנציקלופדי | עוין אנציקלופדיה | עוין תרגום
עוין פירוש השם | עוין פירוש המילה | עוין משמעות המילה | עוין ביטויים | עוין דקדוק | עוין לשון | עוין ניבים | עוין אטימולוגיה
עוין מילים נרדפות | עוין ניגודים | עוין חריזה | עוין חרוזים | עוין צירופים | עוין פתגמים | עוין ניבים | עוין תחביר
עוין ביטויים | עוין ציטוטים | עוין ראשי תיבות