עושֶק, עֹשֶׁק פירוש

1. [תנ] ניצול קשה וקיפוח בעיקר בתחום ממון (בנושׂא שׂכרו של העובד): והשיב את העֹשֶׁק אשר עָשָק (ויקרא ה 23)

2. [תנ] גֶזֶל, חָמָס, קיפּוּחַ, רַמָאוּת, ניצוּל: עָשַק עֹשֶק גָּזַל גֶּזֶל אָח (יחזקאל יח, 18), אל תִבטחוּ בעֹשֶק ובגָזֵל על תֶהבָּלוּ (תהילים סב 11)

3. [עח] (במשפטים) מעשה שהוא עילה לתביעה במשפט פלילי או אזרחי שעניינו ניצול מצוקה של אדם כדי לקבל ממנו כסף או שירותים. קבלת דבר בדרך לא הוגנת.
אנגלית: exploitation; oppression

***