עֲטָרָה [תנ]¹ פירוש

1. כּתר, תכשיט עגול מִזָהב או מִכֶּסף שמַניחים על ראש המלך: וְלָקַחְתָּ כֶסֶף וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל (זכריה ו 11); אין בה משום עטָרה לכלות (ירושלמי שבת ו, א)

2. (בהשאלה) כָּבוד, יקָר, הדר: אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ (משלי יב 4); האבות עטָרה לבנים והבנים עטָרה לאבות (מדרש רבה בראשית סג)

3. סמל לעושר ואושר בחיים: עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם (משלי יד, 24)
אנגלית: crown, tiara, coronet

***