עֲטָרָה ³ פירוש

1. [עח] (בבוטניקה) עטיף פנימי המחוּבּר אל העטיף החיצוני, כגון בנַרקיסים

2. [עח] (באסטרונומיה) ההילה המַקיפה את השֶמש בזמן הליקוּי

3. [עח] קבוצת טבָּעות קטנות בצבעי הקֶשת, המַקיפה את השמש, את הירח או מאור אחֵר כשהם מכוסים על־ידי ענן קלוש, עֵקב עקיפת טיפות מים רבות

4. [תמ] (באדריכלות) הבליטה החזיתית-אנכית בחֵלק העליון של הכַּרכּוב, מעל עיצוב הבסיס: ושרשרות של זהב היו קבועות בתקרת האולם, שבהן פרחי כהונה עולין ורואין את העטרות שבחלונות (מידות ג, ח)
אנגלית: perianth; corona

***