עם פירוש

1. מילת יַחס בהוראות שונות: שיתוּף והדדיוּת, יחד; שייכות, כגון - נימוּקו עִמו; זימוּן, כגון - נֵיעור עִם בוקֶר: התלכי עם האיש הזה (בראשית כד 58); ולא תתייחד אישה עמהן מפני שחשודין על העריות (עבודה זרה ב 1); אני נראה שם עם עמוד ענני (רש"י ויקרא טז 2)

2. ל-, כגון - לא נעשה עמו דבר (אסתר ו 3): ועשה חסד עם אדוני אברהם (בראשית כד 12)

3. בעֵת, בִּשעת, בִּזמן, כגון - עם שחר: יראוך עם שמש (תהילים עב 5); נותן על גבי המזבח עם שקיעת החמה (תוספתא מנחות ו 5); עם ערב הגיעו לבתיהם

4. אחרי פעלים רבים בהוראת אל-, את-, נגד: נלחם עם-, שׂוחַח עם-: הִשמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב ועד רע (בראשית לא 29); אין לי חשבון עם כל אחד אלא עמך (תוספתא בבא מציעא ט 33); המפגש הראשון עִמהּ היה מעניין

5. כמו: האף תספה צדיק עם רשע (בראשית יח 23)

6. בתוך, בין: ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי (במדבר יד 24)

7. מִן: פן תגזֹל את בנותיך מעִמי (בראשית לא 31)

8. גם: והוא אדמוני עִם יפה עיניים (שמואל א' טז 12)

***

1. [עח] ציון תנועה מקבילה (בכיוון השעון, בכיוון הרוח: הסירה נסחפה עם הזרם

2. [יב] על אף: שעם היותו אלוהי השמים ידע אותי ידיעה פרטית (ספרות ימי הביניים) (ראו: כְּלִיל)

***

1. בִּרשוּת, אֵצל: גם תבן גם מספוא רב עמנו (בראשית כד 25); הספר עדיין שמור עמי

2. בכוונה, בלב, במחשבה: אֵלֵך עם בני בלבב שלם ואוהֵב

3. על-יד, סמוך: תחת האלה אשר עם שכם (בראשית לה 4); באמת אמרו: בין בשכר שעשיתי עמך ובין בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת (בבא קמא צט:)

***

1. לאום, אומה, קבוצת אנשים ממוצָא משותף שיש להם אֶרץ והיסטוריה משותפות, תרבּוּת ולשון אחת ותקווה לעתיד משותף: יַעַבְדוּךְ עַמִּים וְיִשְׁתַּחווּ לְךָ לְאֻמִים (בראשית כז 29); שכל העולם שלך ואין לך עם אלא ישראל שנאמר (מכילתא פרשת בשלח); דור ודור עם דורשיך דרוש (מלשון הפיוט); יש לוודא שחומות האטימות שהלכו וגבהו לא חוצצות בין העם לבין שליטיו

2. קרוב, שאֵר, אחד מבני המשפחה, גואל. (מופיע במקרא בהוראה זו רק בריבוי: עמים, עמי־, עמיך, עמיו): וְיֵאָסֵף אֶל עַמָּיו (בראשית כה 8); בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח (ויקרא כא 14)
אנגלית: nation family member

***

1. הָמון, ציבור: טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם, נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה (בראשית יט 4); עם בצער שבויים פדם מיד שוביהם (מלשון הפיוט); עם רב

2.] פשוטי אדם, בני המעמדות הנמוכים: ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה (נחמיה ה 1)
אנגלית: mob simple folk

***

קיבוץ בעלי חיים: הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם (משלי ל 25)
אנגלית: Herd of animals

***