עצב פירוש

שורש של הערכים: הִתעַצבוּת, מעוּצָב, מעַצֵב, מַעצֵבה, מַעציב, מִתעַצֵב, נֶעצָב, עוצֶב, עוּצבּה, עיצָבון, עיצוּב, עֶצֶב, עָצֵב, עָצָב, עַצָבה, עָצבּה, עֶצבּונית, עַצבוּת, עַצֶבֶת, עָצוּב, עציבוּת. (עצב) הוא שורש רב-משמעי (הומונימי) בעל שלוש משמעויות שונות: כאב, כעס, איבר שאין קשר ביניהם

***

(באנטומיה) אחד מאיברי התחושה והתנועה המחַבּרים את המוח עִם כל חלקי הגוף ומעביר תחושות וגירויים:
הכוח המניע לעצלים ולעצבים (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: nerve

***

1. עצוּב, נוּגֶה, שרוּי בּצַער: ענִיין שׂמֵחין ובעלי בתים עצֵבין (יומא כא:); בת ישראל שמחה וזו עצֵבה, בת ישראל מתקשטת וזו מתנוולת (רש"י דברים כא 13)

2. מצוּמצם: כל אמות, באמה בת ששה, אלא הללו שׂוחקות והללו עצֵבות (עירובין ג:); מה בין עצֵבות לשוחקות? - חצי אצבע לאמה (שו"ת)
אנגלית: grief, gloomy; limited

***

מי שעצוּב: וצהל עצֵבים ורפאוּת כאבים (מלשון הפיוט)
אנגלית: sad, sorrowful

***

1. [תנ] צַער, היעָדֵר שׂמחה, רֹגֶז, כאב פיזי ונפשי: בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָּנִים (בראשית ג 16); וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ, וַיִּתְעַצֵּב אֶל-לִבּוֹ (בראשית ו, 6)

2. [תנ] יגיעה, עמל, רכוש שנרכש בצער וביגיעה: פן ישׂבּעו זרים כֹּחך ועצבֶיך בבית נָכרי (משלי ה 10); ואל נוכרי עצביך והיא שָׂשׂה וּשׂמחה (מלשון הפיוט)

3. [תנ] כעס, קושי: דְּבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אַף (משלי טו, 1)
אנגלית: sadness, sorrow, grief

***

כינוי גנאי שבו היו הנביאים מְכַנִים את הפסלים והמסכות: הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה (ירמיה כב, 28), ובריבוי עצַבִּים: חבוּר עצַבּים אפריִם הנַח לו (הושע ד, 17)

***

לווֶה העצוב ומדוּכָּא כי שועבד בגלל הלוואה:
וכל עַצְּביכם תִנגֹשׂוּ (ישעיה נח, 3)
אנגלית: sad borrower

***

ראה: עוצֶב

***

ראה: מְעַצֵּב

***

ראה: עוֹצֵב

***