עָצָב [יב] <עצב> (באנטומיה) אחד מאיברי התחושה והתנועה המחַבּרים את המוח עִם כל חלקי הגוף ומעביר תחושות וגירויים
עֶֿצֶב [תנ] 2כינוי גנאי שבו היו הנביאים מְכַנִים את הפסלים והמסכות
עַצָּב [תנ] <עצב> לווֶה העצוב ומדוּכָּא כי שועבד בגלל הלוואה
עֹֿצֶב
ראה: עוצֶב