פַּס² פירוש

1. [תמ] סֶרט, רצוּעה, קו: שיקרע הים לפניהם פסים פסים (מדרש רבה בראשית פד); היה כולו צבוע ובו פס אחד לבן (רמב"ם טומאת צרעת יב, יג); הבטנו בפס השקיעה שקישט את האופק

2. [תמ] לוּחַ, קורה צרה: מעמיד פס באמצע ונותן קורה על אחד מהן (תוספתא עירובין א, ג)

3. [עח] קבוצת מסילות על תוף מגנטי או על צידו האחד של תקליט.

4. [עח] בתקשורת: קבוצת ערוצים הקשורים לשירות תקשורת מסוים
אנגלית: band

***