פַּרַדִֿיגְמָה [מש] פירוש

בעברית: אַב דֶּגֶם

1. (במדעי החברה) מונח נרדף ל"מִרשם", ל"תָכנית" או ל"מודֵל" המשמש להַצָגת קִשרי הגומלין בין משתנים. אפלטון השתמש במונח בתורת האידאות כדי להסביר את תפקידן הארצי;

2. מופת, דוּגמה;

3. (בדקדוק) מערכת הנטיות של שם או של פועל: הקשר שבין יחידות לשוניות שיש להן תכונות משותפות מבחינה סֵמַנטית או צורנית ואשר ניתן להחליפן זו בזו בהקשר נתון. לדוגמה - המילים "התחילו", "הפסיקו", "השביתו" שייכות לאותה פרדיגמה בהקשר של המבָּע "הפועלים סיימו את עבודתם";

4. שיטת ניסוי מסוּימת;

5. המערך הקולקטיבי של עמדות, ערכים, שיטות, טכניקות, היוצר את הראִייה המקובלת בתחום מסוים
אנגלית: paradigm

***