פרסביטר פירוש

תוארו של ראש היהוּדים, שנתמנה על־ידי המלך כּנציגם בּפני שלטונות אנגליה בּימי הבּיניים (יוונית + לטינית Presbyter Judaerum ) פְּרֶסְבִּיטֶרְיָינִיזְם, פְּרֶסבִּיטֶרְיָינים ארגוּן כּנסייתי פּרוֹטֶסְטַנְטִי המבוּסס על שלטון זִקנֵי העֵדה. צמח מן הקלְוִוינִיזְם בּמאה ה-
16. אינם מאמינים בנציגות של ישו עלי אדמות ונאמנים לעקרונות הדמוקרטיה בכנסיה. משתייכים לפרוטסטנטיות, בעיקר לכנסיות רפורמיות. ראשיתם בסקוטלנד והתפשטו בארה"ב (יוונית presbyteros )

***

תחילית במילים לועזיות בהוראת זיקנה (יוונית presbys ) = זקן)

***

מונח המתייחס למספר זרמים בנצרות הדבקים במסורת התורה הקלוויניסטית, בנצרות הפרוטסטנטית, המאורגנים בהתאם לארגון ההנהגה הפרסביטריאנית הטיפוסית. התאולוגיה הפרסביטריאנית מדגישה באופן מסורתי את ריבונות האל, את כתבי הקודש כמסמך מנחה, ואת ההכרח שבחסד האל באמצעות האמונה בישו. מקור הכנסייה הפרסביטריאנית הוא בעיקר בסקוטלנד לפני חוקי האיחוד של 1707, רוב הפרסביטריאנים באנגליה יכולים למצוא את שורשי משפחתם בסקוטלנד. אף שהפרסביטריאנים דבקים בתאולוגיה של קלווין וממשיכי דרכו, ניתן למצוא מגוון של השקפות דתיות בפרסביטריאניזם בן ימינו.
אנגלית: Presbyterianism

***