פתן פירוש

פֶּתֶן [תנ]
<פתן> סוּג של נָחש ארסי הניזון מזוחלים ומיונקים קטנים

פירוש

פֶּתֶן [תנ]

פתן אלמוגי

סוּג של נָחש ארסי הניזון מזוחלים ומיונקים קטנים: (בּמקרא) נחש הקובּרה המצרי, שהוּא נחש ארסי מאוד וּמסוּכּן, כּי ארסו פּוגע בּמערכת העצבּים. נקרא כּך על־שום תנוּעותיו הפיתוּליות וגוּפו הזריז: כמו פתן חרש יאטם אזנו אשר לא ישמע לקול מלחשים (תהילים נח 5-6) (תנו דעתכם להבדל בין פיתון לבית פתן)
אנגלית: python, mamba, cobra

דקדוק למילה פתן

[ש"ע; ז'; פּתָנים, פִּתנֵי-] <פתן>

ביטויים עם המילה פתן

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך פתן

מקור המילה פתן (אטימולוגיה)

מילה שמקורה אוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס. השפה התפרסמה בזכות כתובות שנכתבו על חֵמָר בכתב היתדות. הייחוס של השם המקראי לנחש זה נעשתה על ידי הזואולוג ישראל אהרוני שעשה סדר בשמות הנחשים המופיעים במקרא וקבע וקבע איך יקראו הנחשים בימינו

מילים נרדפות למילה פתן

פֶּתֶן
נָחָש , קובּרה [שדה סמנטי: בַּעלֵי חַיִים]

חרוזים למילה פתן

בֶּטֶן, בּוֹטֶן, כותֶן, מוֹתֶן, פֶּתֶן, קוֹטֶן, רֶטֶן, שֶׁתֶן