1. [תנ] שֵם כּולל לִבהֵמה דקה: לכבשׂים, לעִזים, ולדומיהם: ויהי הבל רֹעה צאן (בראשית ד 2); הכונס צאן לדיר (בבא קמא ו, א)
2. [תנ] אחד מן הכּבשׂים או העִזים ודומיהם: ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר (בראשית כו 14)
3. [תנ] מָשָל לעם ישׂראל: צאן אֹבדות הָיה עַמי (ירמיה נ 6)
4. [תנ] (בּמָשָל וּבִנבוּאה) סֵמל התמימוּת: הנה אנֹכי חטאתי... ואלה הצאן מה עשו? (שמואל ב' כד 17)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה