צָב1 [עח] בַּעל חיים מן הזוחלים המכוּסֶה שִריון, ניזון מצמחים. כמה מן המינים מאריכים חיים יותר מכל החולייתנים וּמגיעים לגיל של כמה מאות שנים. הצבים נפוצים בים, במים מתוקים וביבשה. בסדרה שתים־עשרה משפחות שתפוצתן כמעט כלל־עולמית
2. [תנ] שֵם אחד ממיני הלטאות שנִזכְּרוּ במקרא בין השרצים הטמֵאים
צָב2 [תנ]
<צבב>
עגָלָה מכוּסה כדי להגן על הנוסעים או על המטען
צָב2 [תנ] פירוש
עגָלָה מכוּסה כדי להגן על הנוסעים או על המטען: שש עֶגלֹת צָב וּשְנֵי עָשָר בָּקָר (במדבר ז, 3); והביאו את כל אחיכם מכל הגויִם מנחה לה' בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות (ישעיה סו, 20) (נקרא גם: עֶגלַת צָב)
אנגלית: covered wagon
***
צב פרוש | צב פירוש | צב מילון | צב הגדרה מילונית | צב מילון עברי | צב מילון אנציקלופדי | צב אנציקלופדיה | צב תרגום
צב פירוש השם | צב פירוש המילה | צב משמעות המילה | צב ביטויים | צב דקדוק | צב לשון | צב ניבים | צב אטימולוגיה
צב מילים נרדפות | צב ניגודים | צב חריזה | צב חרוזים | צב צירופים | צב פתגמים | צב ניבים | צב תחביר
צב ביטויים | צב ציטוטים | צב ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה