צוֹדֶה1
[תנ] ~אורֵב~, ~מתנכל~, ~מתנקש~
צוֹדֶה1 פירוש
(ל-)
1. [תנ]
אורֵב,
מתנכל,
מתנקש: מכה איש ומת, מות יוּמת וַאשֶר לא צָדָה והאלהים אִנָּה לְיָדוֹ ושמתי לך מקום אשר ינוּס שָמה (שמות כא, 13-12); ואתה צֹדה את נפשי לְקַחתָהּ (שמואל א' כד, 12)
2. [יב]
צָד,
שובֶה: אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות (רש"י, בראשית כח, 27)
אנגלית: lurk, hunt
***
צודה פרוש | צודה פירוש | צודה מילון | צודה הגדרה מילונית | צודה מילון עברי | צודה מילון אנציקלופדי | צודה אנציקלופדיה | צודה תרגום
צודה פירוש השם | צודה פירוש המילה | צודה משמעות המילה | צודה ביטויים | צודה דקדוק | צודה לשון | צודה ניבים | צודה אטימולוגיה
צודה מילים נרדפות | צודה ניגודים | צודה חריזה | צודה חרוזים | צודה צירופים | צודה פתגמים | צודה ניבים | צודה תחביר
צודה ביטויים | צודה ציטוטים | צודה ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה