צִיר¹ פירוש

1. [תנ] מוט או וָו או קַו מדוּמֶה שעליו סובֶבת דֶלת, אופַן או כַּדוּר הארץ
הדלת תִּסּוֹב על צִירָהּ (משלי כו, 14); צירי הדלת החלידו ויש להחליפם

2. [עח] (בּהשאלה) מֶרכּז של פּעילוּת
הציר המרכזי שסביבו מתמקדת החקירה הוא שעת התרחשות הפשע

3. [עח] (בּמָתֵמָטיקה) קַו אנכי או קַו אופקי בּמַערֶכת קואורדינָטות

4. [עח] (בּצבא) כּיווּן ההתקדמוּת מנקוּדת מוצָא מסוּיֶמת
הגדוד התקדם למטרה בשני צירים מרכזיים

5. [עח] (בצמחים) השורה המרכּזית של תפרחת או של עָלֶה מוּרכּב
אנגלית: pole; axis

***