1. [תנ] בּקבּוּק, כַּד, כד קטן בעיקר למַיִם או לשֶמן: צפחת המים (שמואל א' כו 11); וצפחת השמן לא תֶחְסר (מלכים א' יז 14)
2. [תנ] כלי קטן עגול וּפחוּס בעל צוואר צר המסתיים בשפה נוחה לשתיה ולו שתי ידיות קטנות ומנוקבות להשחיל בעדן חוּט כדי לשאתו בצד הגוּף
3. [עח] מֵימִייה (מיוּשן) (תן דעתך להבדל בין
צַפִּיחִית לבין צַפַּחַת)
אנגלית: flask, bottle, jug
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה