קוֹדֵחַ1 [תמ] חופר בּור - בעיקר לשאיבת מַיִם או נֵפט, יוצר חלל בּעומֶק האדמה
קוֹדֵחַ2 [עח]
שבוער או מבעיר, מדליק
קוֹדֵחַ2 [עח] פירוש
1. שבוער או מבעיר, מדליק: כשמאוהבים הלב קודח
2. (בּהשאלה) ששוגֶה בּדִמיונות "מַדליקים", בּבּיטוּי: מוחו הקודֵחַ (בשיר על אליעזר בן יהוּדה שהמציא מילים בּעִברית בּמוחו הקודֵחַ): מוחו הקודֵחַ ממציא בכל פעם משהו חדש
אנגלית: burn up
***
קודח פרוש | קודח פירוש | קודח מילון | קודח הגדרה מילונית | קודח מילון עברי | קודח מילון אנציקלופדי | קודח אנציקלופדיה | קודח תרגום
קודח פירוש השם | קודח פירוש המילה | קודח משמעות המילה | קודח ביטויים | קודח דקדוק | קודח לשון | קודח ניבים | קודח אטימולוגיה
קודח מילים נרדפות | קודח ניגודים | קודח חריזה | קודח חרוזים | קודח צירופים | קודח פתגמים | קודח ניבים | קודח תחביר
קודח ביטויים | קודח ציטוטים | קודח ראשי תיבות
מילון אבניאון
טעות \ הערה