קוֹף[תנ] בַּעל חיים מתַת־סִדרת היונקים בַּעל מוחַ מפוּתח שגַפָּיו ארוּכּים ומוּתאמים לטיפּוּס על עצים - קרוב במַראֵהו לאדם;
2. [עח] (בעולם התחתון) ~איש קש~, אדם המשמש כסות חיצונית למישהו אחר ונועד לשאת באשמה במקומו, במסגרת מעשה הונאה, או פשע אחר (עממי) (תנו דעתכם להבדל בין קוֹף, בחולם, לבין קוּף בשורוק)
אנגלית
מילון אבניאון
טעות \ הערה