קַו, קָו ¹ פירוש

1. [תנ] סימן דק וארוך מסוּרטט, העובר דרך שתי נקוּדות: חָרַש עֵצים נָטה קָו (ישעיה מד 13); בעזרת סרגל אפשר למתוח קו ישר בין שתי נקודות

2. [עח] מַסלוּל של נקוּדה נעה, כּיווּן מסוּיָם, מסלול קבוע של כלי תחבורה: היא עבדה בקו התעופה תל-אביב - פריס

3. [עח] א. קשר פיזי באמצעות תַיִל של חַשמַל או של טֵלֵפון וכד': קווי הטלפון החדשים מאפשרים שיחות ארוכות יותר. ב. קשר בטלפון או במכשיר סלולרי או אחר מבלי שיש צורך בתיל. ג. צליל חיוג

4. [תנ] חוּט מָתוּחַ למדידה: בצֵאת האיש קָדים וקַו בּיָדו (יחזקאל מז 3); המודד מדד את שטח המגרש בקו (תנו דעתכם להבדל בין קַב לבין קַו)
אנגלית: line; string

***