1.[עח] (בדיני עבודה) סכוּם כסף שמקבל מי שהִגיעַ לזִקנה או שפָּרש מֵעבודתו (בלועזית - פֶּנסְיה): לעתים הקִצבּה אינה מספקת
2. [עח] תמיכה לנצרכים מקוּפּת הציבּוּר: הקִצבּה מחולקת לפי מצבו הכלכלי של הנזקק
3. [תמ] שיעוּר קָבוּעַ, מידה או כַּמוּת קבוּעה: שקָלים יש לָהֶם קִצבּה וחַטָאת אין לה קצבה (שקלים ב, ד); אין קִצבּה לטוּב לבו
4. [עח] תשלומים תקופתיים סדירים, הנעשים לאדם או לשאיריו על ידי מוסד ממשלתי, או מוסד אחר (כמו קרן פנסיה), או ממעבידו, לאחר שפרש מעבודתו הרגילה, אם מחמת גיל ואם בשל נכות למשך תקופה מסוימת (בדרך כלל ליתרת שנות החיים). ברוב המקרים לאחר פטירתו מקבלים שאיריו את הקצבה , או חלק ממנה.
5. [עח] בחוק הגנת השכר: קצבת-פרישה, קצבת נכות או קצבת שאירים. קצבה חודשית תשולם עד עם תום החודש שבעדו היא משתלמת ואם היא משתלמת בעד תקופה אחרת עם תום אותה תקופה. (סעיף 1.6)
6. [עח] תשלום קצוב הניתן לעובד למטרות הוצאה מוגדרות.
אנגלית: allocation, pension
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה