קְרָב פירוש

1. [תנ] מלחמה, מַערָכה: ברוך ה' צוּרי המלמד ידי לקרב אצבעותַי למלחמה (תהילים קמד 1), כְּיוֹם הִילָחמוֹ ביום קְרָב (זכריה יד, 3); תוגה גדולה אפפה אותה כששמעה על נפילת אהובה בקרב; בעת הקרב היו רגעים של אומץ מהול בבהלה, כעס, שנאה ורחמים עצמיים

2. [עח] הִתנַגשוּת מזוּיֶנת עִם האויֵב בַּמהלך הכּולל של מִלחמה רחבה או ממוּשֶכת: קרב קשה התחולל אתמול

3. [עח] (בּהרחבה) תַחרוּת: הקרב בין השחמטאים הסתיים בתיקו;
אנגלית: battle, combat, struggle

***