1. [תמ] נוהֵג בהַתמָדה: "כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום יקדים לו שלום" (ברכות ו); "אל תהי רגיל בנדרים" (נדרים כ); הוא רגיל לשחות קילומטר אחד ביום;
2. [תמ] מנוּסֶה, שהדָבָר קַל לו מאַחַר שהִתנַסה בו הרבּה: "אין מורידין לפני הליבה אלא אדם רגיל" (תענית טז); ה"רגיל אומר הבדלות הרבה ושאינו רגיל אומר אחת" (תוספתא ברכות ו ז);
3. [עח] פּשוּט, של יום-יום: אדם רגיל וחסר ייחוד; בבית היו חפצים רגילים לשימוש יום-יומי, ולא נמצאו בו חפצי נוי;
4. [יב] מקוּבּל, מָצוּי הרבּה, שָכיחַ: "בטובות... רגילות וידועות" (חובות הלבבות הבחינה פתיחה);
5. [עח] שהתרגל למישהו או למַשהוּ: הילדים כבר רגילים לגננת החדשה
אנגלית: normal; regular; experienced; daily